טיפול בחרדת בחינות
תאורי מקרים (הפרטים והשמות בדויים) :
הטיפול בשירן – סטודנטית לפסיכולוגיה – ציון 60 , וחזרה לציון 90
שירן מדרום הארץ היתה תלמידה מצטיינת . ציוניה נעו בין 90-100 . הכל הלך לה בקלות, עד שהגיעה לאונברסיטה. היא נרשמה ללמוד פסיכולוגיה, התקבלה והשתלבה במערכת הלימודים האקדמית.
הקושי התחיל עם המבחנים של סוף הסימסטר הראשון. שבועות וימים ארוכים לפני המבחן היא חשה כאבי בטן עזים, מתח וקשיי הרדמות בלילה. ככל שמועד המבחן התקרב, הלחץ הלך וגבר ואיתו התחושות הפיזיות. כשהגיעה לבחינה עצמה, המתח הגיע לשיאו – שירן הרגישה כאילו נמחק כל החומר שלמדה, תחושה של בלאק אווט. היא הצליחה לכתוב תשובות קצרות ולא שלמות. למרות שלמדה את כל החומר וידעה אותו, הציון שקיבלה היה 60 . האכזבה והתיסכול שלה היו קשים.
הטיפול בשירן היה קצר וממוקד. הוא נמשך 4 פגישות בלבד והיה יעל ביותר.
שירן למדה לזהות את סימני המצוקה והלחץ, פיתחה ערנות למחשבות שחולפות בראשה, למדה כיצד "לתכנת" את ראשה ו"לשתול" שם מחשבות חיוביות ומאפשרות.
שירן תירגלה הרפייה ופיתחה יכולת להרגיע את עצמה.
בעזרת היפנוזה העמיקה את היכולת שלה לשחרר ולהרגע והצליחה לתרגל התבוננות ברגעים עתידיים של מצבי בחינה, כשהיא רואה את עצמה מרוכזת, שולטת בסיטואציה וכל הידע שרכשה בא לידי ביטוי והיא מסיימת בהצלחה את הבחינה.
בבחינה הבאה היא כבר קיבלה ציון 80 , ובזו שבאה אחריה – חזרה לקבל את הציון שהכירה תמיד – 90.
המקרה של רוני – היד שלא הפסיקה לרעוד
רוני סבל מבעיה מיוחדת – הוא היה תלמיד טוב ומוערך על ידי המורים, אך במבחנים הוא לא הצליח. כולם ידעו והבינו שרוני סובל מחרדת בחינות, כיוון שהמבחנים לא שיקפו – לא את היכולת, ולא את הידע שלו.
חרדת המבחנים של רוני התבטאה במהלך הבחינה כאשר יד ימין שלו התחילה ממש לרעוד עם האחיזה בעט. היד כאילו סירבה להפסיק . הוא נאלץ לצאת מחדר המבחן כדי לשחרר את הגוף והיד ולחזור כדי לסיים את הבחינה .
כל המתח והלחץ סביב הבחינה התמקד אצל רוני ביד ימין.
רוני ניסה בעבר טיפולים קודמים, בהם ניסו ללמד אותו רגיעה ע"י נשימות וכיווצים, אולם ללא הועיל. היד לא הפסיקה לרעוד.
כשהגיע אלינו – בתהליך של טיפול מיוחד בעזרת היפנוזה – הצליח רוני להתחבר ליד ולשאול אותה (במצב היפנוטי אנחנו יכולים לדבר עם הלא מודע שלנו שבמקרה זה מיוצג על ידי יד ימינו של רן ).
שאלנו את היד מדוע היא רועדת, האם אינה רוצה לכתוב ?
התשובה שהתקבלה העלתה על פני השטח את החרדה האמיתית של רוני. הסתבר שבכיתה ד' עבר רוני חוויה שהיתה טראומטית עבורו – הוא הגיע לכיתה ולא ידע שצריכה להיות בחינה. רוני היה תלמיד מצטיין בד"כ והעובדה שהגיע לא מוכן לבחינה, שלא ידע על קיומה, גרמה לו לתיסכול רב. הציון שקיבל באותו מבחן היה נמוך בהרבה מכל הציונים האחרים שלו. החוויה
הקשה הזאת נרשמה בזכרונו ובלא- מודע שלו, ובעקבותיה התפתח פחד מכישלון. היד "התגייסה לעזרתו" –היא זו שלא יכלה לכתוב, ולכן לא יהיה זה רוני שיכשל , אלא היד שלו.
בתהליך הטיפול , בעזרת היפנוזה , הצליח רוני לשחרר את התקיעות מאותה חוויה ראשונית, לחוות חוויה מתקנת , שבה הוא ראה את עצמו מתמודד אחרת עם אותה בחינה טראומטית.
הטיפול התרחש לפני בחינות הבגרות של רוני. הוא הצליח לגשת לבחינות עם כל שאר בני כיתתו ועבר אותם בהצלחה ובציונים שהשביעו את רצונו.