ישנו סיפור, אולי מיתוס, וכמו כל מיתוס יש לו גירסאות רבות.
הסיפור מספר על בית-מנזר, שנקלע לזמנים קשים הקשורים לתקופת המאה ה18-, שידעה טלטלות רבות בגישה למנזרים והתוצאה היתה שאותו מנזר הלך והתדלדל בכמות הנזירים עד שנשארו בו 5 נזירים בלבד, כולם בני 70. היה ברור שהמנזר הולך לקראת מוות.
ביערות שמסביב למנזר נהג לשבת רבי, מהעיר הסמוכה, ושם בבקתה קטנה היה מתרכז בתורתו.
כשהגיע המצב במנזר לאן שהגיע, החליט ראש המנזר ללכת לחפש את הרבי כדי לשאול בעצתו – כיצד להציל את המנזר.
כשהגיע לבקתה, הרבי ברכו לשלום, אך כששמע את מטרת ביקורו של הנזיר ענה לו : "אני יודע איך זה – הרוח עזבה את האנשים, כך הדבר גם בעירי –כמעט איש לא מגיע יותר לבית הכנסת."
וכך הרבי והנזיר ישבו ובכו יחדיו. אח"כ קראו חלקים מן התורה ושוחחו בשקט על הדברים העמוקים שקראו.
כעבור זמן הנזיר היה צריך לחזור. הם התחבקו והנזיר אמר : "זה היה נפלא שהצלחנו להפגש אחרי כל-כך הרבה שנים, אך עדיין אין לי תשובה לשאלה שבגללה באתי הנה. האם אין לך שום תשובה , שום רעיון שתוכל לתת לי, שיעזור לי להציל את המנזר?"
"לא", אמר הרבי "אני מצטער, אין לי שום עצה לתת לך, הדבר היחיד שאני יכול לומר לך הוא שהמשיח הוא אחד מכם".
וכך חזר ראש המנזר למנזר, ואז התקבצו סביבו חבריו הנזירים ושאלו אותו: "נו, מה אמר הרבי?"
"הוא לא יכול היה לעזור "-אמר הנזיר- "אנחנו רק ישבנו ובכינו וקראנו יחד את התורה. הדבר היחיד שכן אמר לי , בדיוק כשעמדתי ללכת ,הוא –שהמשיח הוא אחד מאיתנו. איני יודע למה התכוון".
בימים, בשבועות ובחודשים שאח"כ הנזירים עסקו רבות בשאלה: האם יש איזו הוכחה לדברי הרבי- שהמשיח הוא אחד מהם? האם התכוון לאחד מאיתנו כאן במנזר? אם-כך – מי הוא המשיח? האם התכוון לראש המנזר? כן, ודאי, אם אכן התכוון למישהו, ודאי התכוון לראש המנזר- הוא היה מנהיגנו משך יותר מדור. מצד שני- יתכן והתכוון לאח תומס- בודאי, האח תומס הוא אדם קדוש. כולם יודעים שתומס הוא אדם של אור.
ודאי שלא התכוון לאח אלרד! אלרד לפעמים הוא ביקורתי מאד….אבל בעצם אם נחשוב על זה, כשמסתכלים אחורה- אלרד תמיד צדק. בדר"כ מאד צדק. אולי הרבי אכן התכוון לאח אלרד?!
אבל ודאי לא האח פיליפ! – פיליפ כל-כך פסיבי, בעצם "כלום", "אפס", אבל כמעט תמיד, באופן מיסתורי לאח פיליפ תמיד היתה מתנה לתת לכל אחד ותמיד היה בנמצא כשצריכים אותו. תמיד, כמו באורח פלא, אם היית בצרה, הוא היה שם כדי לעזור. אולי פיליפ הוא המשיח?
בודאי הרבי לא התכוון אלי!- לא יתכן שהתכוון אלי! אני סתם אדם רגיל…. ואולי בכל-זאת? אולי כן התכוון אלי? אולי אני המשיח? ווהאו, אלוהים, לא אני. אני לא יכול להיות כזה עבורכם – נכון?
כשהמשיכו ודנו בכך – הם התחילו להתייחס אחד לשני בכבוד בלתי רגיל – בגלל האפשרות שאחד מהם אולי הינו המשיח, וכמובן ,שכל נזיר בפני עצמו יכול להיות המשיח ולכן כל אחד התייחס לעצמו בכבוד בלתי רגיל.
היער שמסביב למנזר היה יפיפה, וכך קרה ,שכשאנשים באו ליער כדי לנפוש ולעשות פיקניק, הם טיילו ביער והגיעו למנזר. כשהגיעו למנזר, מבלי להיות מודעים לכך, הם חוו את ההילה של הכבוד הבלתי רגיל, שעכשיו החל להקיף את 5 הנזירים, ונראה כאילו מקיף את המקום כולו. היה שם משהו מושך בצורה בלתי רגילה. מבלי לדעת מדוע הם התחילו לחזור שוב ושוב למנזר, הם באו לעיתים קרובות יותר לעשות פיקניקים, לשחק, להתפלל. הם התחילו להביא את חבריהם, להראות להם את המקום המיוחד הזה, והחברים הביאו את החברים שלהם.
כך קרה שחלק מהאנשים הצעירים, שבאו לבקר במנזר, התחילו לדבר יותר ויותר עם הנזירים הזקנים. אחרי איזה זמן אחד שאל אם יוכל להצטרף אליהם, ואח"כ עוד אחד ועוד אחד, וכך תוך כמה שנים המינזר הפך להיות מקור משיכה. תודות למתנת הרבי הפך להיות מרכז אור ורוחניות לאיזור כולו.