אקזיסטנציאליזם רוחני

מדענים, חוקרי המוח מנסים לפענח את ה"מחשב" הנפלא שלנו, את המוח האנושי, שרובו נשאר עדיין בגדר חידה.
ננסה כאן לבחון את מהותנו האקזיסטנציאליסטית, תוך התייחסות למוח שלנו.
אם נתבונן על המוח (mind) שלנו כמו על מחשבון, נבחין בתנועה בלתי פוסקת של קליטת נתונים ועיבודם.

בתירגול רוחני המטרה היא להשקיט את ה"מחשב" הזה. הדבר נעשה ע"י מדיטציה.
תהליך המדיטציה יהיה כמו ללחוץ על כפתור CLEAR במחשבון, כלומר ניקוי מסך המחשבות שלנו.

על לוח התוכנה של ה"מחשב" הזה שלנו רשומים הטבעות מגיל צעיר. הטבעות אלה יוצרות את ה"תחושה של אישיות". האוסף העצום (הנערם שכבה על גבי שכבה) של נוסחאות, זיכרונות, מחשבות, דעות והחלטות, יוצר רצף של מרכיבים המתאגדים יחד לאישיות רבגונית. מכיוון שאנחנו מזדהים עם האישיות הזו אנו משמרים אותה ו"נצמדים" לכל חלק וחלק שבה.

תורת הזן-בודהיזם מציגה, בעניין זה, רעיון מהפכני. לוח תוכנת המחשב שלנו, אומרים חכמי הזן, הוא מראה גדולה ונקייה שהעולם כולו יכול להשתקף בה. ראוי לזכור, הם ממשיכים ואומרים, שהלוח הוא רק כלי – ניתן לכתוב עליו, למחוק ממנו ועלינו לזכור ולהקפיד על תחזוקתו, כדי שלא יהפוך לחומה גבוהה שתפריד בינינו לבין החיים. לוח התוכנה הזה נקרא בסנסקריט "קארמה" ויש בו תוכנות מן העבר ותוכניות לעתיד. שני אלה – השייכים לעבר ולעתיד לא מאפשרים לנו להיות נוכחים ב"כאן ועכשיו", ברגע הנוכחי החד-פעמי של ההווה.

להיות נוכחים ברגע ההווה

איך נאפשר לעצמנו להיות נוכחים ברגע ההווה ?
– בעזרת מדיטציה.

המדיטציה, כפי שראינו, "מנקה" את ה"מסך". היא מאפשרת לנו להתבונן ברצף הארועים, מבלי להשאב לתוכם, לראות את ה"מחשב" הפנימי כמראה, המשקפת תמונות ממגוון האפשרויות האינסופי, מבלי להזדהות איתם, אלא מתוך עמדה של צופה, מתבונן. היא מאפשרת הבנה של "מי אנחנו באמת".

המדיטציה מאפשרת התבוננות בכל היש, מאפשרת נוכחות נינוחה ושקטה ברגע הנוכחי, מאפשרת את המלאות של הכאן ועכשיו. מאפשרת לחוות את מלוא ההווייה ברגע ההווה = יהווה , לחוות את ה"אלוהי" שבתוכנו, את היותנו "בצלמו וכדמותו".

מהותנו האקזיסטנציאליסטית יכולה להתבהר לנו בתהליך מדיטטיבי, שבו מתאפשרים קשב והבנה לגבי ההבחנה בין "תחושת האישיות", שיש בה הזדהות עם מצבים וארועים, לבין המרחב, המכיל את כל המופיע ונעלם. התבוננות במתרחש, ללא שיפוטיות, ובקבלה מלאת אהבה היא תחילתה של ההבנה. המשכה בראייה של מהות התודעה והיותה מקור היצירה והבריאה.

כש"המחשב" שבראשנו שקט וריק, ניתן להבחין בחלל, במרחב שבתוכו מופיעים הצבעים, הצורות, הקולות ……. מעין "ריק-מלא" שבתוכו מתרחשות תנועה וזרימה אינסופיים.

הראייה שלנו את ה"מסך" וה"תמונות" הנראות עליו, את המרחב ואת מה שמופיע בתוכו היא חווייה מתמשכת של נוכחות ברגע ההווה, שאחריו – עוד רגע … ועוד רגע … ועוד רגע …  חוויה של ערות לקיום הקבוע מול הקיום החולף, תפיסה של עצמנו כראייה, כאהבה שקטה, כמקור הבריאה.