פחדים/חרדות/פוביות אצל ילדים
מדוע החוויה הטראומטית בגיל צעיר הופכת לפוביה מאוחר יותר?
נדמיין שיש במוח שלנו דיסק קשיח, שבו נרשמת חוויה טראומטית כגון כליאה במחסן חשוך. הפחד ותחושת חוסר האונים נרשמים "בדיסק הקשיח". בכל פעם שתתרחש חוויה, שמזכירה אף במעט את החוויה הטראומטית, תתעורר חרדה.
דוגמא לטיפול בפוביית בית ספר:
ילד בן 10 בכתה ד' מסרב בכל תוקף ללכת לבית ספר. ניסיונות לטפל בו אישית לא הניבו תוצאות.
בפגישה עם הילד והוריו אותרה הדינאמיקה של החרדה ונעשתה דיאגנוזה של הבעיה. התקבלה תמונה לפיה האבא, שהירבה לנסוע לחו"ל לרגל עבודתו, פיתח לאחרונה קשר מחוץ לנישואין.
המתח והמריבות שבין ההורים השפיעו על האם. הופיעו אצלה תופעות פיזיות בצורה של לחצים וכאבים בחזה .
בחדר מיון איבחנו חרדה.
יום לפני שהאב עמד לנסוע לחו"ל הילד היה אחוז פחד וסירב ללכת לבית הספר. הדבר היחיד שהרגיע אותו היתה הסכמתו של האב לדחות את נסיעתו לחו"ל וללוות אותו לבית הספר.
הטיפול כלל שתי פגישות משפחתיות בהם נאמר לילד שהוא מנסה לעזור לאמו החרדה מנסיעותיו של אבא, והוא מאוד דואג מה יקרה ליחסים בין ההורים, במיוחד לנוכח כך שבאחת המריבות שמע דיבורים וצעקות על גירושין. הוא חרד שאם ילך לבית ספר משהו נורא יקרה בבית, לכן זה הגיוני שיפחד ללכת לבית ספר.
הילד עזר להביא את הוריו לטפל בבעיה שלהם – הביא אותם למומחה שיכול לעזור גם להם ולכן יוכל לחזור לבית הספר.
האב הסכים לדחות את נסיעתו למספר שבועות כדי לטפל במערכת היחסים עם אשתו.
נבנתה תכנית טיפולית עבור הילד, שהחזירה אותו באופן הדרגתי לבית ספר. תוך שבוע חזר ללימודים באופן מלא . להורים נבנתה תוכנית לטיפול זוגי סביב הקשיים שלהם.
מקרה זה ממחיש את ההקשר המערכתי של הבעיה ואיך ילד יכול להקריב עצמו כדי לשמור על הזוגיות של הוריו. ההבנה המערכתית מאפשרת לראות את הסימפטום הגלוי בצורה המרמזת על קושי סמוי.
לקריאה נוספת: טיפול בהיפנוזה, טיפול בחרדה