אגרת אוגוסט
חודש אב! עצב ושמחה!
ט' באב – לזכר החורבן, ו…כמה ימים אחריו – חג האהבה – ט'ו באב.
אצל רובנו תשעה באב אינו יום שתופש מקום משמעותי בלוח השנה. כאנשים חילוניים, בד"כ אנו נזכרים בתאריך העברי הזה רק אם תיכננו לצאת לבילוי וגילינו שהכל סגור. אנחנו עצמנו (הכותבים) קיבלנו תזכורת על היום הזה כאשר תיכננו לחתום על חוזה עם אישה מסורתית ומצאנו עצמנו מחכים את "תשעת הימים", שרק אחריהם "עושים עסקים".
נאלצנו להמתין, אך היה בכך משום גירוי עבורנו להתבונן מעט על משמעותו של היום הזה.
מה למדנו?
על פי המסורת היהודית בית המקדש, שחרב לפני אלפיים שנה, או אם נדייק לפני 1936 שנים, חרב בגלל שנאת חינם בין אחים במלחמת אזרחים שהתנהלה בין יהודים באותה תקופה. הצום והאבל ביום הזה הינם על חורבן בית המקדש ועל שנאת האחים.
ובמקום הסברים והרבה מילים, נביא ממאגר הסיפורים:
לאב שנפטר, היו שני בנים, להם הוריש את שדהו . השדה לא היה גדול, אך בעבודת כפיים, ניתן היה להגיע ליבול שיספיק לפרנסת שני הבנים .
אח אחד היה נשוי עם שני ילדים והאח השני היה רווק. שני האחים עבדו את האדמה בחריצות רבה – חרשו ,זרעו, קצרו. עבודתם נמשכה מידי יום, מזריחת החמה ועד השקיעה. בסופו של יום נערמו ערמות תבואה בשני המגרשים של שני האחים.
באחד הערבים, בסיומו של יום העבודה, ישב האח הרווק בחדרו וחשב : אחי הוא בעל משפחה, יש לו שני ילדים, ודאי הוא, יותר ממני, זקוק לחיטה ולכסף. עוד הוא חושב בעניין וכבר חצות, הוא קם ממיטתו, יוצא לשדה ומתחיל להעביר ערמות חיטה משדהו לשדה אחיו. בבוקר הוא קם שבע רצון ממעשהו, ומגלה לתדהמתו שמאום לא חסר בערמות התבואה שלו. שתי הערמות – שלו ושל אחיו – שוות.
עם רדת הערב הוא שוב יוצא לשדה ומעביר ערמות חיטה משדהו לשדה אחיו.
כך עשה מידי ערב – תשעה לילות.
הערב התשיעי היה ערב שקט וחשוך. הוא שב ויוצא אל השדה, והנה … בעודו נושא את אגודות החיטה וחוצה את השדה, הוא נתקל באדם מולו, שנושא גם הוא אגודות חיטה. כששניהם עומדים פנים מול פנים, הם מגלים לתדהמתם שאיש רואה את אחיו.
האח הרווק רצה לתת לאחיו, בעל המשפחה, והאח הנשוי רצה לתת לאחיו הרווק – כדי שיקים משפחה. כשהם נפגשו כך בשדה, הם נפלו זה על כתפו של זה ודמעות בעיניהם.
האגדה מוסיפה ומספרת שבית המקדש ישוב ויקום במקום זה, שבו נראתה אהבת אחים.
שנאה ו….חורבן.
אהבה ו….שיקום, בנייה, שגשוג……
ובעוד כמה ימים – חג האהבה!
"ואידך זיל גמור" (בארמית: ואת השאר סיימו בעצמכם) ……..
באהבה
חני וציון