כשברא בראהאמא את העולם הרכיבו מיסודות שונים ביקום, מהם ברא את השמש, הירח, הכוכבים, ההרים, השדות וכל תופעות הטבע האחרות.
.לבסוף ברא בראהאמא את האדם…
כשהגיעה שעת בריאת האישה נוכח בראהאמא לדעת, שכבר מוצו כל היסודות הקיימים.
.לפיכך החליט להרכיב את האישה מתכונות , במקום יסודות…
וכך עשה בראהאמא: הוא לקח
עיגולו של ירח, הידבקות העלוקה
רטט העשבים, תמירות הערכה
קטיפתיות הפרחים, ירקות העלים
יעף המבט של העופר, זוהר קרני השמש
דמעות טפטוף הגשם, משב של הרוח
ענוותנות הארנב, יהירות הטווס
רוך השחר המפציע, קשיות היהלום
מתק הדבש, אכזריות הנמר
חום האש, קור השלג
להג התוכי, המיית היונה
רעל הנחש…
.ומכל התכונות הללו ברא בראהאמא את האישה
שמח האדם על בריאה חדשה זו והיה מאושר במתנה שהעניק לו בראהאמא. עתה היה לו עם מי לחלוק את תענוגות העולם. אולם… לאחר זמן מה התייצב האדם לפני בוראו וכך אמר לו :
אהה שליט העולם ובוראו, קבל נא בקשתי וקח ממני את האישה שנתת לי. היא מעגימה עלי את החיים: מפטפטת בלי הרף, יורדת לחיי, נטפלת לכל דבר קל ערך, מתרעמת שמא אין היא מרכז שימת לבי, בוכה על כל שטות ומסתובבת תמיד בטלה. לפיכך בראהאמא רחמן, רחם עליי וקח אותה ממני…."
נעתר בראהמא לבקשתו של אדם ולקח ממנו חזרה את האישה.
אך לא עבר זמן רב ו… האדם שב אל בראהמה ואמר:
-"בראהאמא, שליטי, רחם עלי, החזר לי את אשתי… כמה בודד אני…
כשהיתה עמי היא שעשעה אותי ברגעי הקשים… רקדה לפני, צחקה עמי, הכניסה שמחה ללבי ולביתי… וכשירדה החשיכה היתה היא המקור לביטחוני ובה חיפשתי את אושרי…"
חייך בראהאמא ואמר : "הו, בן אדם, קח לך בחזרה את אשתך .
.ועתה לכו שניכם יחד וחפשו את דרך החיים… אם אתה, בן אדם, סבור שקשה לחיות עמה, דע לך שגורלך יקשה עליך שלושת מונים בלעדיה…"
וכך למדו האדם והאישה … ועוד הם מוסיפים ולומדים עד עצם היום הזה….