it is a present to be present in present

ההתיחסות לעבר בתיאוריות פסיכולוגיות ותיאוריות רוחניות

בטיפול הרוחני רואים את העבר והעתיד כקיים אך ורק בזכרון או בדמיון, כתוכנה שנרשמה במיינד או כהשתוקקות שלו.
מה שבאמת קיים הוא רק ההווה, שמתרחש כאן ועכשיו. לכן בטיפול רוחני אנחנו מתייחסים לעבר כסיפור שעולה מתוך הזכרון, ולתכנון העתידי כנתונים העולים מתוך הדמיון – שניהם מעכבים ומחבלים בתחושת הנוכחות ברגע הנוכחי.

תיאוריות פסיכולוגיות הולכות אל העבר ומבקשות שם את ההסבר, כדי ליצור הווה ועתיד טובים יותר.
תיאוריות רוחניות טוענות שההווה, כפי שהוא עכשיו, הינו בדיוק כפי שהוא צריך להיות, כיוון שאם לא כך – הוא היה אחרת. אין בו טוב ורע, נכון ולא נכון, יפה ומכוער – יש את מה שיש !!!

תיאוריות פסיכולוגיות מנסות להסביר את מקור המצוקות שלנו בהיסטוריה של חיינו.
תיאוריות רוחניות מסבירות את הסבל בעמדה שלנו כלפי המתרחש. טענתם הינה שהמתרחש פשוט קורה, מתרחש, ופרשנותנו היא זו שהופכת אותו לסבל או להנאה.

אם רק היינו יכולים להתבונן בכל הקיים, על כל גווניו וצורותיו, ללא ביקורת, ללא שיפוט, בידיעה שאנחנו המתבוננים, הערים, הרואים, ולא הדמויות בהתרחשות – מה אז היינו חווים?
אם רק היינו יכולים להיות נוכחים, צופים שקטים – איך אז חיינו היו נראים ?

הארועים מתרחשים תמיד בין שני קטבים – של מתח ורפיון, שקט וסערה, כאב ועונג, בנייה ובלייה ועוד ועוד … היכולת שלנו לחשוב ולנתח, סיווגה אותם כטוב ורע, כנכון ולא נכון, כמותר ואסור.
הפרשנות שלנו היא זו שהוסיפה לכאב את מימד הסבל ולעונג את מימד ההנאה. "עולם כמנהגו נוהג" ואנחנו מפרשים אותו.

"גלים" של התרחשויות עולים ויורדים ב"אוקיינוס" החיים ואנו מוצאים את עצמנו מבוהלים מחלקם ושמחים לקראת אחרים, מספרים על חלקם סיפורי בעטה ועל אחרים סיפורי כמיהה.
אילו היינו רק מתבוננים וחויים, היה המתרחש רק מופיע וחולף…מתרחש ונמוג… היינו אז נוכחים מול היש, שקטים, מקבלים. לא מבקרים, לא שופטים, לא משתוקקים, לא נזהרים,
לא פוחדים  –  אוהבים

חומר נוסף לעיון :
סיפור – חשיבות הזמן