שיחזור חווית האהבה – היפנוזה בטיפול זוגי

רקע תאורטי

תקיעות ואין מוצא נפוצים בתהליך הטיפולי בכלל ועם זוגות בפרט. זוגות נוטים להתקע בדפוסים בעייתיים שיכולים לחזור שוב ושוב מבלי יכולת למצוא מוצא מהסבך מבלי יכולת לראות את האור בקצה המנהרה. Divinyi (1997)  Rugel (1997). מטפלים שונים מנסים להבין את חוית התקיעות Impasse ולהתמודד איתה. מנקודות מבט של המטפל שמהווה חלק מהתקיעות Rober (1999) Miller (1997)  ומנוקדת מבט של הזוג Rugel (1997) .
גישות שונות בטיפול זוגי מנסות להתמודד בצורות שונות במצבי תקיעות. המטפל האסטרטגי  בדפוסי התנהגות השליליים שחוזרים על עצמם ותוקעים את הזוג Haley (1976)  . המטפל הבין דורי יתרכז ביכולת בני הזוג ליצור מספיק דפריניצייצה ממשפחת המוצא וביכולתם לא מפתחים זהות עצמית Bowen (1978) .  המטפל הביו דורי ינסה לחזור עם בני הזוג למשפחת המוצא ולעבוד על הדפוסים שעוברים מדור לדור. הנדריקס (1989) מדבר על הפצע שכל אחד מביא איתו ממשפחת המוצא ומנסה לרפאו בעזרת בן הזוג.
מצבי תקיעות אצל זוגות מעמידים את המטפל בפני דילמה לא קלה של התמודדות ומחייבים את המטפל לחפש דרכים יצירתיות להתמודד עם מצבי impasse אלה.
אחת מהדרכים להתמודד עם תקיעות היא שימוש ב"ריטואל", שיכול להוות התערבות מרכזית בטיפול, ניתן לראות אצל קבוצת מילנו Milano group (1980) Palazzoli שהשתמשו בריטואל של  "העלמות ההורים מהבית" בטיפול במשפחות במצבי תקיעות ההורים התבקשו להשאיר פתק לילדים שהם יוצאים מהבית "ולהעלם" למספר שעות, למספר ימים, כאשר הסיבות והפרטים בקשר להעלמות הם סוד של ההורים. ריטואל זה הווה חלק משמעותי מהטיפול ולפעמים היווה את  הטיפול כולו.

שימוש בהיפנוזה בטיפול זוגי
דרך אחרת להתמודד עם מצבי תקיעות אצל זוגות היא באמצעות היפנוזה. מעט נכתב על השימוש בטכניקות היפנוטיות במצבי תקיעות אצל זוג בפרט,  נראה שטכניקות היפנוטיות עשויות להיות יעילות בהתמודדות עם מצבי תקיעות בטיפול זוגי Ballen (1997), Mark (1997).
מאמר זה מביא שילוב של שמוש בטכניקות היפנוטיות ושימוש בריטואל כדרך התערבות במצבי משבר זוגי.
Michele Mitterman (1983) בספרה Using Hypnosis in Family Therapy מדברת על מרכיבים היפנוטיים אצל משפחות וזוגות עם דפוסים שחוזרים על עצמם בריטואל היפנוטי כאשר  בני המשפחה יכולים להראות  סימנים (cues)  מיוחדים שיכולים לעורר דפוסים אלה. מטפלים אחרים: Couedo (1985), Calof (1994) , Baddeley (1992),   עושים שמוש ישיר בטרנס היפנוטי כאמצעי יעיל להתמודדות עם מצבי תקיעות אצל זוגות. Calof (1994)  מציע להשתמש באלמנט הזמן שהופך לאלסטי וגמיש במצב ההיפנוטי. להחזיר לעבר והתחברות לדפוסים הקשורים למשפחת המוצא. לשחזר דפוסים אלה ולעבוד עליהם בנוכחות בן-הזוג השני. או לנוע במימד הזמן לעתיד ולחוות סיטואציה שבה הקונפליקטים הנוכחיים נפתרים והזוג מגיע למפגש של  follow up .

יתרונות השימוש בהיפנוזה בטיפול זוגי

היפנוזה יכולה להיות דרך אלגנטית וישירה להתמודד עם מצבי תקיעות בזוג.
1.    היפנוזה מאפשרת ריכוז מקסימאלי בתהליך הטיפולי לכן התוכן שעוסקים בו הופך לאינטנסיבי וחשוב.
2.    היפנוזה מאפשרת יותר סוגסטיביות, מוכנות לשמוע, לקבל לשנות דפוסי – חשיבה והתנהגות
3.    היפנוזה מאפשרת רגיעה פיזית ונפשית שיוצרת האטה של האינטראקציה, במצב זה קשה לחזור לדפוסים הזוגיים הבעייתיים.
4.    היפנוזה מאפשרת יותר סינכרוניזציה – יותר תאום בין בני הזוג שפועלים יחד כמו תזמורת מותאמת.
5.    היפנוזה מאפשרת יותר אינטימיות וקירבה מעצם החויה ההיפנוטית המשותפת. יותר חיבור לחלק הפנימי האישי.
6.    כל בן זוג יהיה יותר מודע לדפוס שלו לחלק שלו ולכן יהיה פחות עסוק בהאשמות במה בן הזוג עשה או לא עשה נגדו.
7.    מימד הזמן נעשה גמיש ואלסטי ניתן להחיות חוויות חיוביות מהעבר ולהשתמש בהם לחיזוק האינטראקציה החיובית בהווה, לראות פתרונות משותפים בעתיד
8.    נוצרת מציאות זוגית חדשה בזמן שהזוג בטרנס, הטרנס עצמו הופך לתהליך טיפולי.
9.    הגברת הסוגסטיביות מאפשרת לשים דגש על אינטראקציות זוגיות חיוביות ולהפחית רגשות שליליים של כעס, תסכול וקנאה.
10.    יורדת ההתנגדות ולכן קל יותר לזוג לוותר על מצבי תקיעות נוכחיים ולחזור למצבים חיוביים מהעבר.

ריטואל הכרכרה העתיקה
1.    כהכנה למצב ההיפנוטי הזוג מקבל סוגסטיות היפנוטיות קלות כגון: כניסה להרפיה, הרמת יד (arm levitation  ) נותן סוגסטיה של מה שהולכים לעשות:
"עוד מעט נחזור לחויה אינטימית שבה הרגשתם את הקרבה הגדולה ביותר שהיתה לכם…."
2.    במצב ערנות בני הזוג מתבקשים לבחור יחד חויה זוגית אינטימית וחיובית ששניהם מסכימים שזאת החויה האינטימית שבה הם הרגישו את הקרבה הגדולה ביותר ואת האהבה הגדולה ביותר.
3.    בני הזוג מתבקשים לתאר את החויה בפרטי פרטים: מקום הארוע, תאור מדויק של המתרחש, איך באה לידי ביטוי הקרבה, מה היו הרגשות שעלו ואילו תחושות פיזיות היו.
4.    הזוג נכנס לטרנס ההיפנוטי, הם יושבים או שוכבים אחד ליד השני ונותנים ידיים.
5.    בני הזוג מתבקשים לחזור לחויה בנסיעה בכרכרה עתיקה (או בוחרים כלי תחבורה אחר) "תעלו לכרכרה או לכלי רכב אחר שבחרתם, תרגישו את המגע של המושב. תרגישו את המגע והקרבה אחד לשני, כשאתם מוכנים לתחילת הנסיעה תתנו אות ביד שמחזיקה ביד של בן הזוג. כשתגיעו לגשר ותרגישו שאתם מוכנים לעבור אותו ולהיכנס לחויה האינטימית ולחויה של הקרבה תעשו שוב סימן ביד.
אתם עוברים את הגשר ומרגישים את מגע הגלגלים על הגשר והנה אתם נכנסים לחויה…. תכנסו לחויה תראו איפה אתם, תחוו את הדברים בעצמה…"
6.    ברגע שחוזרים לתחושה של אינטימיות כל אחד מסמן לשני ביד (מה שמגביר את התחושה אצל כל אחד).
7.    הסוגסטיה ניתנת לפרטיה על-פי התאור שהתקבל קודם. יש דגש והגברה של תחושת האינטימיות והקרבה, שמקבלת הגברה על-ידי הקרבה הזוגית.

מקרה 1 – case one
זוג בשנות השלושים המאוחרות; הוא מנהל מחלקה במפעל, היא בתחום החינוך. הזוג פנה לטיפול בעקבות רומן מחוץ לנשואין שנתגלה לאחרונה אצל הבעל. האשה באה ממשפחה יוצאי שואה מתארת את אביה כקר מרוחק ואטום שלא מביע הבנה וקירבה. הבעל בא ממשפחה מרובת ילדים עם מסר "שבחיים צריך להסתדר לבד". בחדר הטיפול הזוג נכנס לויכוחים ומריבות שהיה קשה לעצור אותם. מריבות אלו התנהלו גם בבית. נעשו נסיונות רבים להוציא את הזוג מדפוס המריבות הבלתי פוסקות ולהגיע אתם לתהליך טיפולי; היה נסיון לעבודה על קומוניקציה, העלאת הדפוס הבסיסי בין בני הזוג. מעבר למפגשים עם הילדים כדי לחזק את בני הזוג כהורים, הארכת משך הפגישות ועוד…, כל אלה לא הביאו לשינוי, לכן הוחלט לנסות את ריטואל הכרכרה העתיקה.
הפעלת ריטואל הכרכרה העתיקה: בני הזוג נתבקשו למצוא חויה אינטימית משותפת, לאחר מאמץ רב מצאו חויה לפני הנשואין שבה שניהם שוכבים יחד על שפת הים עם תחושה של קירבה.
במצב של טרנס הם שחזרו את חוית הקרבה והאינטימיות תוך כדי שהם מחזיקים ידיים. קבלו סוגסטיות בכיוון של חיזוק הקרבה והאינטימיות.
בפגישה הבאה ספרו איך בדרכם הביתה בחורשה חשוכה שבדרך כלל הם הולכים בה אחד אחרי השני (אחרי אחד הריבים) הפעם קרה משהו שונה. האישה הלכה קדימה והבעל מאחוריה, פתאום הבעל התקרב אליה נתן לה יד והלך איתה יד ביד (לראשונה מזה שנים). הגיעו הביתה, האוירה השתפרה קיימו יחסי מין. זה עשה פריצה בטיפול ואפשר היה להתחיל לעבוד על הזוגיות.

מקרה 2 – case 2
פניה דחופה של הבעל מתלונן על תופעות של קנאה אובססיבית אצל האישה. מתקשרת אליו מספר פעמים ביום לעבודה לבדוק עם י דיבר. מספרת לו חלומות שבהם הוא בוגד בה עם חברות שלה. סיטואציות אלה מתפתחות לריב שבסופו האישה מתנצלת שהיא יודעת שהוא לא בוגד בה. ואז נוצר שקט עד להתפרצות הבאה.
כיוון שנפגשנו לפני חופשת הקיץ הצעתי שנעשה שני מפגשים והמשך לאחר החופשה.
הפגישה הראשונה הוקדשה לאינטייק.
לאשה היה בעבר דפוס של קנאה באחות הבוגרת, עם שמיעת הפרטים עלו במוחי מספר השערות. הוא צעיר ממנה בחמש שנים וזאת הדרך שלה להחזיק בו או שזאת הדרך שלהם הגיע לקרבה. אחרי ארוע של קנאה יש ריק בהתפוצצות שאחריו יש התקרבות. כיוון שהייתי לפני חופשה הצעתי להם להתנסות בחויה מיוחדת של קרבה באמצעות היפנוזה בהפעלת ריטואל הכרכרה העתיקה די מהר הם חזרו לחויה אינטימית משותפת, שבה שניהם כצעירים לפני הנשואין מדריכים בפנימיה. הוא מנגן בגיטרה והיא קוראת לו שירי אהבה. במצב של טרנס הם שיחזרו את חוית הקרבה תוך כדי שהם מחזיקים ידיים. הם חוו בעצמה את התחושות והרגשות. חוית האהבה והאינטימיות קבלה חיזוק שוב ושוב בעזרת סוגסטיות. הפגישה הסתיימה וקבענו להפגש אחרי חודש אחרי חזרתי מחופשה.
בפגישה הבאה דווח על רגיעה, לא היו תופעות של קנאה חזרנו שוב על הריטואל עם חיזוק נוסף לחויה החיובית שעברו במהלך החודש האחרון. מעקב של חודשיים ושנה לאחר מכן הראו שהשינוי נמשך.

דיון
במאמר זה מוצג ריטואל שמתיחס לחויה חיובית בסיסית, לחויה של קירבה ואינטימיות אצל בני הזוג. אצל הזוגות הנמצאים במצב של תקיעות, יש הצטברות רבה של כעסים, תסכולים, צפיות שנכזבו, מה שמגדיל את החלק השלילי  שבינהם ומקטין את החלק החיובי. הריטואל המוצג כאן מאפשר לתת זריקה ועידוד לחלק החיובי ובניה של זיכרון חיובי משותף שאותו הם חווים יחד בעצמה רבה.
White (1990) מדבר על חשיבות ההתיחסות לחלק החיובי בטיפול מדבר על העתקה של חויה מוצלחת וישומה במקום אחר. De Shazar (1982) מדגים את החלק החיובי בחויה ומשתמש בה כמנוף לשינוי.
ראינו במאמר זה שימוש בריטואל הכרכרה העתיקה במקרים של זוגות תקועים זוהי חויה עם עצמה רבה שהאלמנט ההיפנוטי מוסיף לה יותר כח.
נראה שטכניקה זו יכולה להיות יעילה עם זוגות במצב תקיעות, היא מרחיבה את או כדברי Calof : Expanding the "working context" מאפשרים להכניס את הזוג לתוך context חיובי שלא היה מוכר עד עכשיו ולא היה בריטואל של הזוג.
זוהי טכניקה שיכולה להרחיב ולפתוח ערוצים חיובים חדשים וליצור פריצה בטיפול של מקרים תקועים. טכניקה זו אינה מתאימה לזוג שנמצא במצב של דילמה דחופה שיש להתמודד איתה כמו גרושין כן או לא, פטורין, מוות פתאומי.

References

Baddeley, M., (1992) The use of hypnosis in marriage and relationship counseling. Australian Journal of Clinical Hypnotherapy and Hypnosis. Sep; Vol. 13(2): 87-92.
Ballen, W., (1997) Freud’s views and the contemporary application of hypnosis:  Enhancing therapy within a psychoanalytic framework, Journal of Contemporary Psychotherapy. Fal; Vol. 27(3): 201-214.
Bowen, M., (1978) Family therapy in clinical practice. New-York Iason Aronson.
Calof, D.L. (1985) Hypnosis in Marital Therapy: toward. In Zeig J.K. (Ed) Ericksonian Psychotherapy : clinical application. Pp.71-91 New York: Bravner Mazel.
Divinyi, J.E., and (1995) Storytelling: An enjoyable and effective therapeutic tool. Contemporary Family Therapy: An International Journal. Mar; Vol. 17(1): 27-37.
Guerin, P., Fay, L., Fogarty, T., & Kautto, J., (1999) Brief marital therapy: The story of the triangles. In Donovan, J. M., (Ed); et-al. Short-term couple therapy. The Guilford family therapy series. (Pp. 103-123). New York: The Guilford Press.
Haley J. (1976) Problem Solving Therapy. San Francisco: Jossey-Bass.
Hendrix. H., (1992) Getting The Love you Want. Henry Holt. New York.
Mark, B.S. & Anderson, R., (1997) A multimodal approach for working through a therapeutic impasse in the case of childhood sexual abuse. In Mark, B. S. (Ed); Incotvaia, J.A. (Ed); et-al. The handbook of infant, child, and adolescent psychotherapy, Vol. 2: New directions in integrative treatment. (Pp. 195-207).
Northvale, NJ, USA: Jason Aronson, Inc.
Michael W
Palazzoli, M. S., Boscolo, L., Cecchin, G., & Prat g., (1988) A ritualized prescription in family therapy: Odd days and even days. In The work of Mara Selvini Palazzoli.  (pp.305-322). Northvale, NJ, USA: Jason Aronson, Inc.
Ritterman, M. (1983). Using Hypnosis in Family Thearpy. London: Jossey.
Rober, P., (1999) The therapist`s inner conversation in family therapy practice:
Some ideas about the self of the therapist, therapeutic impasse, and the process of reflection. Family Process. Sum; VOL 38(2): 209-228.
Rugel, R., (1997) Husband-focused marital therapy: An approach to dealing with   marital distress. Springfield, IL, USA: Charles C Thomas Publisher.
Selvini, P.,(1988) The work of Mara Selvini Palazzoli
White, M. & Epston, D. (1990). Narrative Means To Therapeutic Ends. N.Y.