הסיפור מספר על רב שנפטר מן העולם הזה והגיע לעולם הבא.
בשערי העולם הבא, קיבל את פניו מלאך והזמין אותו לבחור בין גן עדן לגיהנום.
הוא הוביל את הרב לחדר ובו קבוצת אנשים מורעבים ונואשים, ישובים סביב שולחן עגול גדול. במרכז השולחן ניצבה קדרה ענקית מלאה תבשיל מעורר תיאבון, חם ומהביל, שהספיק לכולם לשבוע ואף להותיר. התבשיל העלה ריח ניחוח שגירה את בלוטות הרוק בפיו של הרב. לתדהמתו התבונן וראה שאיש אינו אוכל. כל אחד מהיושבים סביב השולחן אחז בידו כף בעלת ידית ארוכה מאוד – ארוכה מספיק להגיע לקדרה ולהעלות מן התבשיל מלוא הכף, אך ארוכה מדי להביא את האוכל אל פיו.
הרב ראה שסבלם נורא, והרכין את ראשו בחמלה.
עכשיו אראה לך את גן עדן, אמר המלאך, והוביל אותו לחדר אחר, זהה לראשון: אותו שולחן עגול גדול, אותה קדרה ענקית עם אותו תבשיל, ואותן כפות בעלות ידית ארוכה. אבל הפעם שרתה בחדר שמחה גדולה; כולם נראו שבעים ומרוצים, שמנמנים וסמוקי לחיים, בריאים וקורנים מנחת.
הרב לא הבין, והביט בתמיהה אל המלאך.
'זה פשוט מאוד', אמר המלאך, 'אבל מחייב יכולת מסוימת. האנשים בחדר הזה למדו להאכיל איש את רעהו.