האם הזוגיות שלכם במשבר? האם אתם רבים ביניכם או מסתגרים ומתקשים לגשר על הפערים ביניכם? האם הצעת לבן הזוג להתחיל טיפול זוגי והוא סירב?
מה עושים כשבן הזוג מסרב להגיע לטיפול?
טיפול זוגי הוא טיפול רגשי המתבצע על ידי מטפל או מטפלת זוגית במטרה לשפר את מערכת היחסים בין בני הזוג. עבודתם המשותפת בחדר הטיפול מתחילה את תהליך השינוי ביחסים ביניהם.
בחלק מהמקרים, היוזמה של אחד מבני הזוג להתחיל טיפול זוגי נענית בשלילה, בין אם הסיבה היא פחד לחשוף את הזוגיות בפני אדם אחר, להתגלות כ"לא צודק" , או להתבקש לבצע שינוי, או רק בגלל חוסר בזמן …. בפועל אחד מהשניים לא מגיע לטיפול הזוגי.
מה עושים אז? אפשרות אחת- היא לא לעשות כלום ולקוות שהכל יהיה בסדר…. האפשרות המומלצת יותר היא טיפול זוגי-אישי- טיפול זוגי עם בן זוג אחד.
איך זה עובד?
כאשר בחדר הטיפול נמצא רק אחד מבני הזוג, הוא (הנוכח) מביא את רגשותיו ופרשנותו ביחס למתרחש בינו לבין בן זוגו. על המטפל להיות מודע לתהליך המתרחש בין השניים, בהעדר האחר, מבלי שיתאפשר לו לצפות באיטראקציה הזוגית בתוך החדר. בנוסף, עליו להיות מיומן ובעל נסיון כדי שיוכל לראות ולתת מקום לרגשות ולתיסכולים של בן הזוג שאינו נוכח, וגם ולגייס את האמפתיה כלפיו. הוא משתמש בידע המקצועי שלו על מנת לשקף למטופל את הקשר ברמה המודעת והלא מודעת ומזויות הראייה השונות של כל אחד מן הצדדים.
המטופל מצדו, מתחיל להפתח לראייה שונה של מערכת היחסים. הוא יכול להבין את בן הזוג ממקום אחר- לא רק כ"תוקפני" או "רע" , אלא כאדם מורכב יותר אשר מביע את תחושותיו ומתגונן כשכואב לו. הוא יכול לראות שהפרטנר שלו מגיב לעיתים בצורה שקשה, ואפילו מכאיבה לו, מפני שרע לו ואינו יודע בינתיים להגיב אחרת.
לצד ההסתכלות החדשה, מתחיל בן הזוג הנוכח להבין כי בעצם בחר בבן הזוג על מנת לפתור קשיים לא פתורים שהביא מהילדות – שהרי אם היו ה"עניינים סגורים", לא היה בהם כדי להפר את התנהלותו השלווה (רק כשיש לנו פצע, יכאב לנו כשנוגעים בו). כשלזה מצטרפת היכולת לראות גם את "פצעי" בן הזוג, הוא יכול להתחיל ולהגיב לבן הזוג יותר באמפתיה וקבלה.
בהדרגה נוצר נתיב חדש בדרך הזוגית – של קשב, תקשורת וחידוש החברות. בן הזוג, "שנשאר בבית", מתחיל לחוש בהתנהגות חדשה של הפרטנר שלו , ובהדרגה משתנה מאליה התוקפנות או הסגירות שאפיינו אותו עד כה, לכיוון של יותר פתיחות וחברות גם מצידו הוא.
היישום של ההבנות החדשות בבית מביא לכך שבני הזוג חוזרים לחוש את הקירבה שאיפיינה את תחילת הקשר שלהם, ולצד זה, נבנה מקום בוגר ובשל יותר , שיכול להבין ש"הריקוד הזוגי" הוא תמיד "שלם" (מושלם), שמכיל את כל החלקים – הנאה וכאב, שמחה וצער, נינוחות וכעס…..
קטע מתוך ערוץ קארמה בנושא זוגיות: קונפליקט כאתגר לגדילה
שאלות ותשובות בנושא טיפול זוגי עם בן זוג אחד:
מה מומלץ יותר- טיפול זוגי של שניים או טיפול זוגי-אישי?
ברוב המקרים נמליץ על טיפול זוגי, שבו שני בני הזוג נוכחים בחדר, אלא אם כן בן הזוג מתנגד להגיע , או שבן הזוג שיוזם את הטיפול מתקשה להציע לו להגיע לטיפול מסיבות שונות.
במקרים של אלימות בין בני זוג, לעיתים, יהיה מומלץ – בשלב הראשון – שבן זוג אחד יגיע ולאחר מכן ניתן יהיה לצרף את השני.
מה עובד טוב יותר ? מהר יותר? טיפול זוגי בו נוכחים שני בני הזוג או אישי?
התשובה לשאלה זו תלויה בבני הזוג ובקשיים עמם הם מתמודדים. כאשר לא ניתן לטפל בבני הזוג ביחד מומלץ להגיע לטיפול לבד, אין ספק כי טיפול אישי יסייע ואילו העדר טיפול עלול להביא להמשך ההתדרדרות. מבחינת אורך הטיפול- מנסיוננו פעמים רבות יכול טיפול זוגי-אישי לקצר את התהליך, שכן הוא מאפשר מקום ותמיכה למטופל שמגיע, ואלה מניעים את היכולת שלו לראות את בן הזוג הנעדר מנקודת מבט שונה , שמניעה תהליך של שינוי.
האם ניתן להתחיל טיפול זוגי-אישי גם בלי לספר לבן הזוג השני?
במקרים בהם ישנו קושי לספר לבן הזוג על הטיפול- לדוגמא במקרה של האשמות הדדיות ("אני לא צריך טיפול, את זו שצריכה טיפול!….) מתחילים את הטיפול עם בן הזוג הנוכח. עם הזמן והשיפור בקשר , אפשר יהיה לשתף את בן הזוג שאינו נוכח, בקיום הטיפול וכמובן לצרף אותו לתהליך, כמובן תוך התייחחסות למורכבות שקיימת בזוגיות הספציפית.
מה ההבדל בעצם בין טיפול פסיכולוגי אישי לבין טיפול זוגי-אישי?
טיפול זוגי-אישי מוגדר ככזה מלכתחילה ומצריך מטפל מיומן אשר מסוגל להביא את שני בני הזוג לחדר הטיפול, גם אם אחד מהם נעדר ממנו. הדגש הוא על היחסים ועל השיפור בתקשורת הזוגית. הדומה בין שני הטיפולים שהם מאפשרים טיפול רגשי בבן הזוג הנוכח בחדר, ובעניינים לא פתורים מהילדות, אשר מאפשרים צמיחה- הן של בן הזוג הנוכח והן של הזוגיות.
מי יכול לבצע טיפול זוגי-אישי?
בשל המורכבות הרבה המאפיינת טיפול זוגי בכלל, וטיפול זוגי-אישי בפרט. מומלץ לפנות למטפלים זוגיים מנוסים (או מדריכים – זוהי ההכשרה הגבוהה ביותר בתחום זה) , אשר הינם בנוסף לכך גם פסיכולוגים או פסיכותרפיסטים.